#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כ. 1 'כלל אמרו ביבמה כל שהיא איסור ערוה לא חולצת ולא מתייבמת' למה שנו כלל זה?	"א&quot;ד אמר רפרם אמר רב פפא לרבות צרת אילונית וכדרב אסי שאסר צרתה.<p dir=""rtl"">א&quot;ד אמר רפרם דוקא איסור ערוה אבל אם אין זה איסור ערוה אין צרתה אסורה, למעט צרת אילונית ודלא כרב אסי.</p>"	יבמות כ.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כ. 2 'אחותה שהיא יבמתה חולצת או מתיבמת' אחותה של מי?	אחותה של הערוה, אבל אם היא אחות של איסור מצוה אין מתיבמת כיון שמדואריתא היא זקוקה לו פגע באחות זקוקותו.	יבמות כ.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כ. 3 מאי איסור מצוה ואיסור קדושה ומנין?	"לתנא דמתניתין: איסור מצוה -&nbsp;&nbsp;שניות מדברי סופרים שמצוה לשמוע דברי חכמים. איסור קדושה - כגון אלמה לכה&quot;ג וכד' כדכתיב קדושים יהיו לא-להיהם.<p dir=""rtl"">בברייתא ר' יהודה מחליף: איסור מצוה - אלמנה לכה&quot;ג וכדו' דכתיב &quot;אלה המצות&quot;. איסור קדושה - שניות מדברי סופרים וביאר אביי שכל השומע לדברי חכמים קרוי קדוש, הקשה עליו רבא שאם אינו שומע לא רק שאינו קדוש אלא רשע לכן ביאר קדש עצמך במותר לך.</p>"	יבמות כ.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כ. אלמנה לכה&quot;ג ושאר חייבי לאוים מדוע חולצות ולא מתיבמות ולא אמרינן יבוא עשה וידחה ל&quot;ת?	"רב גידל אמר רב דכתיב &quot;ועלתה יבמתו השערה&quot; 'יבמתו' מיותר, ללמדנו שיש יבמה שעולה רק לחליצה ולא ליבום וזה בחייבי לאוים, ואין לומר בחייבי כריתות דכתיב &quot;אם לא יחפץ&quot; רק שאם חפץ ליבם ואינו רוצה חולץ, עדיף לרבות חייבי לאוים שתופסים בהם קידושין.<p dir=""rtl"">רבא הקשה על זה דאיתא בברייתא שהמייבם חייבי לאוים קונה, ואם מדאורייתא אינה צריכה יבום לא היה קונה.</p><p dir=""rtl"">לכן ביאר רבא למסקנא גזירה ביאה ראשונה משום ביאה שניה וכן משמע בברייתא, חזר ואמר רבא ואיתמא רב אשי שאין כאן עשה דוחה לא תעשה כיון שיכול לקיים שניהם אם יחלוץ וקשה על זה מהנ&quot;ל שאם כן מי שיבם לא יקנה.</p>"	יבמות כ.		
